תחת הכותרת של “נפגע עבודה”, עם התייחסות דומה של בל”ל, הגשת טפסים וכו’.
הגדרה: מחלה אשר נגרמת כתוצאה ישירה מסביבת העבודה. מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו או עיסוקו שהיא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק ובתנאי שהמחלה מוגדרת כמחלת מקצוע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).

בחוק הביטוח הלאומי מופיעה בנוסף, רשימה של סעיפי ליקוי ומחלות נפוצות. “מחלת מקצוע” מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי רק אם מצויה היא באחת הרשימות.
ליקויים רפואיים המצוינים בחוק יוצגו יחד עם אחוזי הנכות אשר מוענקים לסובלים מאותו הליקוי. במסגרת עבודתם מועסקים חשופים למחלות מקצוע שונות כאשר הנפוצות הן:

  • בעיות שנגרמו עקב עבודה פיזית קשה אשר העמיסה על הגב וגרמה לכאבים
  • מצבים בהם המועסקים מחויבים להרים את קולם מתוקף תפקידם ונגרמת צרידות בגרונם וליקוי קול למשל, מורה. כמו כן, גם ליקויי שמיעה וטינטון הן סוג נפוץ של מחלות מקצוע.
  • מועסקים אשר עבדו בסביבה של קרינה ונחשפו לסביבה כימית ומסכונת שבגללה חלו במחלת הסרטן.

המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת מקצוע בתנאים מסוימים

על פי חוק הביטוח הלאומי בכדי שמחלת תוכר כ”מחלת מקצוע” יש להוכיח למוסד לביטוח לאומי קשר ישיר בין התפתחות המחלה למשלח ידו ועיסוקו.
המבוטח יגיש את טופס התביעה לביטוח הלאומי בצירוף מלוא המסמכים הרפואיים המעידים על מצבו הרפואי של המבוטח ואשר מצביעים על נתונים המשייכים בין המחלה לתנאי העבודה ושוללים תחלואה טיבעית הקשורה לגילו או למצבו הרפואי של המבוטח.

זו משימה לא פשוטה בכלל למבוטח להוכיח כי אכן ישנו קשר בין הפגיעה לעיסוק עבודתו. המוסד לביטוח לאומי מציב תנאים רבים בהם צריך המבוטח לעמוד לצורך ההכרה כחולה במחלת מקצוע. לאחר הגשת הבקשה יעבור המבוטח גם דרך וועדה רפואית שתפקידה לקבוע את אחוזי הנכות שנותרו לו כתוצאה מהמחלה.

בתי דין אינם מקלים ראש מול תביעות ונוהגים ביד קשה מול תביעות. למשל, מקרים של תלונות מועסקים על שמיעה ירודה המבקשים הקלות במצבם כיוון שהיו חשופים לרעש מזיק במקום עבודתו. החוק כיום מציב רף מחמיר מאוד בכל הנוגע לתלונות רעש. עובדה זו, מפחיתה את מספר הפניות והתביעות מביטוח לאומי באופן משמעותי.

באם דוחה המוסד לביטוח הלאומי את תביעתו של מבוטח ואינו מכיר במחלה כ”מחלת מקצוע” יכול המבוטח להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שזה יבקר את עבודתו של  פקיד התביעות מטעם הביטוח הלאומי.
בשנים האחרונות המחוקק מכיר בסדרה של פגיעות זעירות חד פעמיות כתוצאה מ”מחלת מקצוע”.

מיקרוטראומה – תפקיד המנגנון בהגדרת מחלת מקצוע

מיקרוטראומה פירושה – פגיעות זעירות חוזרות ונישנות אשר נגרמו לעובד במהלך עבודתו באיבר מסויים בגופו, במהלך השנים ואשר התגבשו לפגיעה מסוימת. משמעות המיקרוטראומה פועלת כמובן לטובת המבוטח ואומרת כי החוק מכיר במקרה בו עובד הוכיח כי במסגרת עבודתו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לאיבר מסוים להישחק. בעקבות מצב השחיקה נפגעה בהכרח יכולתו לעבוד על בסיס יום יומי ולכן הוא ייחשב כ”מחלת מקצוע”.

דוגמא למיקרוטראומה היא תביעתה של קופאית בסופרמקרט אשר עשתה שימוש קבוע בידה השמאלית כדי להעביר מוצרים מחלק אחד של שולחן הקופה לחלקו השני. עם הזמן, ובעקבות אותה תנועה מונוטונית חוזרת ונישנת היא חלתה בדלקת בכתף יד שמאל והוכרה כחולה ב”מחלת מקצוע” בעקבות התפתחות הדלקת.

על העובדת להוכיח כי בתחום עבודתה השוטפת מנגנון התנועה שלה היה אחיד כל הזמן ולכן, בעקבות נגרמה הדלקת אשר שיבשה את התפקוד היום יומי שלה. דוגמא נוספת להיווצרות מיקרוטראומה הינה עבודה מול מחשב אשר עלולה ליצור חוסר בתפקוד אצבעות הידיים או הגב.

על מנת להוכיח כי עובד סובל מפגיעה במנגנון של מיקרוטראומה אשר תוכר כ”מחלת עבודה” עליו לעמוד במספר מבחנים כאשר אחד מהם הוא להוכיח כי כל אחת מאותן פגיעות זעירות חוזרות ונישנות הינה פגיעה עצמאית אשר ניתן לאתרה מבחינת מקום וזמן.
כמו כן יש להוכיח כי הצטברותן של פעולות אלה גרמה למחלה, וזאת בניגוד למצב רפואי תחלואתי אשר רק הגביר מחלה קיימת, למשל.

אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב, המכונה התקף לב בלשון העם, יכול להיחשב לתאונת עבודה במקרים מסוימים ובתנאי שהנפגע יוכיח אירוע חריג חד פעמי או מתמשך שבגינו אירע התקף הלב.
לא די בהוכחת אירוע חריג כאמור כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר באירוע כפגיעה בעבודה, על הנפגע לשכנע את המוסד כי השפעתם של גורמים אחרים כמחלות עבר, תורשה, עישון ועוד הינה זניחה ומידת השפעתם פחותה.

חשוב לציין כי התקף לב שאירע בביתו של הנפגע תוך זמן סביר לאחר קבלת מכתב פיטורין יכול להיחשב כפגיעה בעבודה.  מנגד, התקף לב בזמן העבודה (ללא אירוע חריג כאמור) דינו להדחות. מכאן אנו למדים כי למיקום הגיאוגרפי בו התרחש התקף הלב חשיבות משנית בלבד.

בביטוח הלאומי מייחסים חשיבות רבה לכיתוב הראשוני בעת קליטת הנפגע במיון, ולכן חשוב לציון האירוע שלדעת הנפגע הוביל להתקף הלב.

אחת הטעויות הנפוצות אצל נפגעים היא לנסות ולהוכיח למוסד כי מקורו של התקף הלב בלחץ או מתח מתמשך שמאפיינים את העבודה, כפי שהסברנו בתחילה, יש להוכיח אירוע חד פעמי.

בקע מפשעתי

יוכר כפגיעה בעבודה רק במידה ומתקיימים שלושה תנאים מצטברים:

  1. הנפגע הודיע על הפגיעה למעבידו או למוסד לביטוח לאומי תוך 72 שעות.
  2. הוכח כי הנפגע קיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מרגע הופעת הבקע.
  3. הבקע התרחש תוך כדי מאמץ או פגיעה ישירה בקיר הבטן בזמן העבודה.

נפגע שלא יעמוד בשלושת התנאים לא יוכר כנפגע בעבודה.

צרידות

מורים, מרצים, טלפנים, זמרים, מאמני ספורט ועוד, סובלים במהלך עבודתם מצרידות ואף מאיבוד הקול לחלוטין כתוצאה מטראומה בעת הפקת קול חזק (צעקה) או עקב שימוש יתר ושימוש לא תקין במיתרי הקול.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בצרידות כתאונת עבודה במקרה של צעקה חד פעמית וחריגה שגרמה לצרידות או כמחלת מקצוע במקרה של שימוש יתר או שימוש לקוי (אצל מורים למשל) טעות נפוצה היא ניסיונם של הנפגעים מצרידות להוכיח כי הצרידות קיימת כבר שנים רבות ולאחרונה הפכה לבלתי נסבלת.

במקרים אלה תידחה התביעה בטענת התיישנות על פי סעיף 296, הקובע כי כל תביעת כסף מהמוסד תוגש תוך מקסימום 12 חודשים מיום היווצרות הסיבה לתביעה.
על הנפגע להוכיח כי הצרידות הפכה לקבועה וניכרת בתקופה שלא עולה על שנה מיום הגשת התביעה.
נפגעי צרידות, העתידים לעבור ניתוח, חשוב שיגישו את תביעתם ואף יעמדו על זכותם להיבדק על ידי חברי הוועדה טרם כניסתם לניתוח. זאת, כדי שחברי הוועדה יתרשמו מחומרת הצרידות טרם הניתוח.

טינטון

הטינטון בא לידי ביטוי בציפצופים קבועים אותם שומעים הנפגעים ללא יכולת אבחון אובייקטיבי.  לאחרונה הקשיח המוסד את עמדתו בנושא הטינטון לאור ריבוי פניות ועל הנפגע לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

  1. ירידה של לפחות 25 צדיבל בכושר השמיעה.
  2. קיים תיעוד רפואי ראשוני לפני הפסקת עבודתו של הנפגע בחשיפה לרעש מזיק.
  3. קיימות פניות חוזרות ונשנות בעניין לרופא המטפל.

גם במקרה של טינטון יש להגיש את התביעה תוך שנה מיום היווצרות הסיבה לתביעה כדי לעמוד במגבלות סעיף 296.

תסמונת התעלה הקרפלית

מכונאים, קלדניות ובעלי מקצוע אחרים שיוכיחו כי הינם סובלים מתסמונת התעלה הקרפלית כתוצאה מביצוע פעולות רבות, חוזרות ונשנות ברציפות, הכרוכות בהפעלת היד, יוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
כדי להוכיח פגיעה מיקרוטראומטית על הנפגע לפרט במדויק את אופי עבודתו ולגבות זאת במכתב מהמעסיק המאשר כי העובד אכן מבצע פעולות רבות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו אצלו. יטיב לעשות הנפגע אם יצרף חוות דעת רפואית פרטית המגבה את טענותיו.

חוות דעת רופא מומחה

הגשת חוות דעת של רופא מומחה בתחום נכותו הינה תנאי הכרחי למוסד לביטוח הלאומי. בחוות דעת זו, ייתן הרופא את דעתו על הנכות הרפואית שנותרה למבוטח שנפגע במהלך עבודתו. הגשת חוות הדעת בצירוף לתביעה היא חשובה שכן כבר בשלב זה הרופא המומחה מצביע במסגרת חוות הדעת על הקשר האינטגרלי בין מצבו הבריאותי הרעוע של העובד לבין עיסוקו ומשלח ידו.

ישנן מחלות מקצוע אשר הינן ברורות לעין ופשוטות להוכחה. תביעות אלו לרוב אינן נתקלות בקשיים ומאושרות על ידי המוסד לביטוח לאומי.
הבעיה מתחילה בעיקר כאשר המדובר על מחלה שנויה במחלוקת בגין מצב רפואי קודם או חוסר היכולת של העובד להוכיח את מנגנון עבודתו. במקרים אלו כדאי להקדים ולהיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום אשר יוכל ללוות את המבוטח לאורך תהליך התביעה.

מחלות מקצוע מסווגות לפי שתי קטגוריות משמעותיות:

גורמי סיכון:

  • הרעלה כרונית בעקבות חשיפה לחומרים כימיים
  • מחלות מגורמים פיסיקליים
  • מחלות מגורמים ביולוגיים

סקטורים:

  • מחלות ימאים
  • מחלות צוללנים
  • מחלות חקלאים